רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2022
אני חושב לפעמים שהגעתי לאיזשהי דרך ללא מוצא. כלומר, אני לא מוצא אפילו שבב של תקווה שאי פעם המצב שלי יהיה אחרת. המצב הנפשי שלי ממש גרוע. כלומר, כל היום יש לי מחשבות מוזרות. אני לא מצליח להרגיש כלום. אני לוקח כדורים והם ממש מדכאים את הרגש, עד כדי כך שאני הופך להיות ממש רובוט, רק עם המון מחשבות מוזרות שמטרידות אותי כל הזמן. אני לפעמים מנסה לקפוץ רחוק ולחשוב על דברים כמו זוגיות או כמו הנאה מהחיים במובנים חומריים, אבל כשאני לא מתמודד עם הבסיס, כלומר, זה שיש לי טראומות וזכרונות כל כך קשים, אני לא יודע אם אני אוכל לעשות את זה.  ה-OCD שלי ממש קשה. הוא מטריד אותי לגמרי, גורם לי לא להנות מכלום. אני לא יכול להתרגש, להתלהב, לאהוב, כלום. הרבה כדורים שאני לוקח כנראה משפיעים על דרך החשיבה שלי. אוף, נמאס לי לפעמים. אני רוצה כל הזמן לישון, לברוח. לשים את הכרית ושהכל יסתיים. אני לא יודע איך אפשר לחיות חיים יותר טובים, ואם בכלל אפשר. ככל שאני מתרחק מעצמי אני יותר סובל, וגורם לעצמי יותר סבל חומרי. ואיכשהו הנפשי משפיע כל הזמן על החומרי.  הייתי רוצה לדעת לפעמים אם אפשר לחיות אחרת.
 נמאס לי, כלומר, אני מניח שאף אחד לא יקרא את זה, ולכן אני ממש מדבר לעצמי. החיים בשנים האחרונות הפכו לבלתי נסבלים. כלומר, אין לי כוח יותר להילחם. אני מרגיש כאילו כל העולם נגדי ואני חלש, שפוף ומותש. אין לי כוח להחזיר מלחמה, אין לי כוח יותר. באמת, אני לא אוהב יותר שום דבר. רק רוצה לשים את הראש בכרית, לברוח.  ה-OCD ממש שוחק אותי. וככל שאני חושב שהוא הגיע לשיא, הוא מתחזק יותר. כל התרופות שאני לוקח עוזרות אבל לא יותר מדי. עדיין אני סובל.