להתמודד

 הדברים שעברתי עד לפני שבוע וקצת, הם אולי הדברים הכי קשים שהייתי צריך לעבור בשנים האחרונות. פשוט סיוט של מצב נפשי גרוע. בקושי יכולתי לעמוד על הרגליים. אני לא יודע אם זה הכדורים החדשים או שזה משהו אחר. זה פשוט היה סיוט.  עכשיו אני מתמודד עם פחות בעיות. זה קצת נרגע בשבוע האחרון, אבל זה עדיין אצלי. חוסר התיאבון, חוסר הטעם בפה, חוסר בתחושת עייפות. חוסר יכולת לישון בצורה סדירה. אני כל כך רוצה לחזור למה שהייתי לפני 3 חודשים. אפילו שאז זה היה גרוע, אבל לפחות לא כמו מה שהיה לפני שבועיים במצב הנפשי הירוד שהיה לי. החיים לפעמים יכולים להיות עצובים, מדכאים ובודדים. אך ייתכן ואני צריך לפלס את הדרך בעצמי ולנסות לשרוד.

 החודש האחרון היה אולי החודש הכי קשה מבחינה נפשית שהיה לי בשנים האחרונות. התקפים נוראיים. נוראיים. הייתי צריך ללכת בחדר מצד לצד המון פעמים. אני לא יודע אם זה היה בגלל שינוי הכדורים שלקחתי, אני רק יודע שזה היה נוראי. בשבוע האחרון המצב קצת התאזן, אבל עדיין אני לא מרגיש שאני יכול ממש לתפקד באופן מלא. הפסיכיאטר אמר שאפשר להוריד כדור מסוים, אז הורדתי אותו עכשיו ונראה אם זה יהיה בסדר. יכול להיות שהוא עשה את כל הבלאגן. זה לגבי הנושא הפסיכיאטרי. אני חושב שעשיתי המון בחירות שגויות. הלכתי נגד כיוון זרימת המים וזה גרם לי למצב שאני מנותק מהעולם. אם כל זה, כל זה לא מספיק, אז יש עכשיו את המלחמה שגם כן לא עוזרת למצבי. כל כך מקווה שיהיה בסדר.

אני כל כך מקווה שיהיה אחרת בחיים שלי. כבר שנים שאני סובל וסובל, אולי אני צריך לתת הזדמנות לניסיון לטפל בעצמי פעם אחת ולתמיד. אני מחפש פסיכולוגית כבר כמעט שנה ולא מוצא. זה כל כך קשה, כי אני רוצה לטפל בעצמי. אני ממתין המון זמן לפסיכולוגית מטעם הקופה, וגם כשאני מחפש פסיכולוגית בתשלום מסובסד אז כולן תפוסות.  אני באמת חושב שאני צריך טיפול פסיכולוגי. מוקדם ככל האפשר.