קצת מחשבות ליליות.
יש לי בזמן האחרון את הצורך שתהיה מישהי שאפשר לשתף אותה. אני דיברתי עם מספר בנות שהכרתי דרך הבלוגים, אבל הקשר לא כל כך נשאר. ולכן הייתי רוצה אולי בת זוג שאפשר יהיה לדבר איתה, להתחבק, סתם להרגיש קרבה וחום. זה ממש חסר לי. גם אם לא בת זוג, אז לפחות מישהי שאפשר לדבר איתה ולספר לה איך אני מרגיש וכו'.
אני לוקח כל כך הרבה כדורים, ועדיין לא מאושר. אני נמצא בסטטוס קוו כזה של לא-נורא אבל גם לא-טוב. באמצע. אני יודע שאני יכול להיות במצבים הרבה יותר גרועים של חרדות ושל התקפי OCD קשים. המצב כרגע שאני יחסית רגוע אבל לא מאושר הוא נחשב יחסית "טוב" למצבים אחרים שלי.
העניין הוא שאני לא רוצה להרגיש כלום. אני כל הזמן מנסה להדחיק רק לא להתמודד עם המציאות, כי המציאות היא פשוט לא טובה. לכן אני מנסה כמה שיותר לברוח לעולמות אחרים רק לא להתרכז בעולם הזה.
אני גם חי את העבר. במקום לחיות אותו, אולי כדאי להסתכל על העתיד. נקודה למחשבה.
בהחלט, התבונן אל העתיד. האם התרופות פוגעות בכוח הגברא שלך ובתשוקה המינית? מה עם מועדונים, קבוצות פעילות - כמו מלאכת יד, צילום, ציור וכו' - שם יש אפשרות להכיר וגם ללמוד. מה אתה אומר?
השבמחקהתרופות פוגעות בתחושה ואני חושב שגם במיניות.
מחקללכת למועדונים זה ממש לא אני. קבוצות פעילות אולי כן, חשבתי אולי ללכת באמת לחוג או משהו בסגנון. וזה בנוסף לעובדה שאני שוקל ללכת ללמוד באוניברסיטה או מכללה.