מחשבות ליליות.
הלילות שוב עוברים, חוזרים על עצמם, אותה רוטינה, אותה מוזיקה, אותו ניגון. דברים נשארים כמו שהם. אין לי אומץ לצאת מאזור הנוחות שלי ולנסות דברים חדשים.
אני מלא בטראומות וכל הזמן חושב שתקרה לי עוד טראומה. בגלל זה אני לא מנסה כלום. לא רוצה שוב פעם להיפגע. ברגע שעושים את אותה רוטינה, דברים פחות יכולים להשתבש.
מה בעצם החיים האלו? בשביל מה הם? מה המטרה? הרי בסוף כולם מתים.
נמאס לי מהכל. בא לי לברוח מפה. בא לי שיתפוצץ העולם הזה. הוא דפוק לגמרי.
אז תברח. קנה כרטיס טיסה, מלא עצמך בכסף או את חשבון הבנק וסע עם כרטיס אשראי. בזבז את הכסף, לאט או מהר, ואז.. תחזור. מה דעתך?
השבמחקכבר עשיתי "סוג" של דבר כזה בעבר. טסתי לאפריקה ונשארתי שם חודש. זה היה די נחמד.
מחק