מחשבות על טראומות.

 סבלתי מאוד מאלימות כשהייתי נער. זה דבר שאומנם קשה לי להגיד אותו, אבל זה גם די משחרר. סבלתי מאלימות. זה דבר נורא. והסיבה שאני רושם את זה עכשיו זה כי זה עדיין משפיע עליי ביום יום. ברוב הפעמים שמתפתח ויכוח או טיפה הרמת קול, אני ישר חושב שהצד השני ינסה לפגוע בי פיזית. זו תחושה נוראית. אני מנסה לחשוב איך אנשים אחרים *לא* חושבים על זה ולא מצליח. כי אני כל הזמן חושב שמישהו ינסה לתקוף אותי.

אלימות פיזית זו אחת הרעות החולות ביותר של האנושות. זה נותן יתרון לאדם בריון וחסר התחשבות על ידי כך שהוא משתמש בכוח הפיזי שלו כדי לפגוע באחרים.

מה שגם נורא בזה שהאדם האלים נמצא בעליונות. ובנוסף לכל, מי שיסבול מהטראומה יהיה קורבן האלימות ולא מי שביצע את האלימות.

אני לא מצליח להיפטר מזה. כמה שניסיתי, לא הצלחתי. עדיין הזכרונות צפים, והתחושה הזו כל הזמן של חשש להיות קורבן לאלימות נמצאת אצלי כל הזמן. 

לא יודע למה החלטתי לרשום את זה עכשיו. יכול להיות שזה ישחרר קצת, עצם השיתוף. אני מקווה שאוכל להתגבר על התחושה הזו באיזשהו שלב.

תגובות

  1. מקווה מאד שתצליח להתגבר על זה. זה עשוי להיות מסע ארוך, אבל בסופו אור גדול.
    "אני מנסה לחשוב איך אנשים אחרים *לא* חושבים על זה ולא מצליח. כי אני כל הזמן חושב שמישהו ינסה לתקוף אותי." - לגבי עצמי יכול להעיד, שאני לא חושב שהצד השני ינסה לפגוע בי פיזית, כנראה משום שלא נפגעתי באופן מתמשך או קבוע מאלימות כשהייתי ילד או נער. כן היתה הרבה אלימות, בכל מקום (בעיקר החל מגיל 12 בערך ), ותחושת סכנה מסוימת, חרדה. והיא כן השפיעה עלי לרעה בכל מיני צורות. אני כן משקיע הרבה מאמץ בלהמנע מויכוחים ומריבים, אולי באופן מוגזם, וכן מגיב לסיטואציה של ריב בחרדה. אבל אני לא חושב לרוב שהצד השני ינסה לפגוע בי פיזית (אלא אם כן זה נניח בכביש).

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. תראה, האלימות הכי קשה שחוויתי היתה בבית. אבי היכה אותנו בעזרת מוט דק של מנקה אבק, ולמדתי אסטרטגיות שונות להימלט מכוח הז-רוע שלו. חרדה, הפרעת חרדה, פחד מעימותים, אלימות מילולית מוגזמת עקב חרדה...

    השבמחק
  4. קודם אשיב ל - itai:
    אני גם מקווה שאני אתגבר על זה. הצלחתי פעם לתקופה מסוימת להשתחרר מזה, ואז עוד פעם קרה לי מקרה אלימות וחזר לי החשש.

    arik benedek chaviv:
    אני לא יודע בן כמה אתה, אבל חלק ניכר מבני 50+ חוו אלימות מההורים שלהם. אני חושב שזה היה אז יותר מקובל (מה שהיום לא). אני מקווה שאין לך איזו טראומה מזה.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם ואיך משפיעה עליכם הברברת ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה?

התלבטויות.

כל כך הרבה זמן.