כל כך הרבה זמן.

 חזרתי לכתוב אחרי בערך חודש שלא כתבתי. יש כל כך הרבה דברים על הפרק.

חזרתי מחו"ל, הימרתי קצת, הרבה, הפסדתי לא מעט כסף, אבל הייתה לי הרגשה ש"הייתי חייב את זה" ושמותר לי. אחרי חצי שנה של מלחמה בלי שטסתי לחו"ל, מותר לי להתפרק עד הסוף ולקבל קצת ריגושים, לכן לא כעסתי על עצמי, אפילו שהפסדתי הרבה. נהניתי, וזה מה שחשוב. אולי הייתי יכול ללכת על סכומים יותר נמוכים, אבל נכון לעכשיו אני לא מתחרט.

לא הספקתי לעשות יותר מדי בטיול, וזה חבל. כלומר, טיולים וכאלה לא עשיתי כמעט. הייתי רוב הזמן במלון או בקזינו. אבל עדיין, נהניתי קצת. היה כיף. תענוג להסתובב קצת באירופה ולראות תרבות.

בזמן שהייתי שם הייתה לי כל הזמן מחשבה על לעבור לגור בחו"ל. די נמאס לי מישראל. זה ממש סיר לחץ פה, כל הזמן אנשים לחוצים וצועקים ומתנהגים אחד לשני מגעיל. נכון שיהיו כאלה שיגידו שגם בחו"ל זה ככה, אבל יש דברים שזה ממש לא. נסעתי שם הרבה ולא שמעתי כמעט אנשים שמצפצפים ברכב, כשפה בארץ ב-5 דקות אני יכול לספור 4 צפצופי מכוניות. וגם האווירה, לא כל הזמן לחוצה וצפופה וכזאת רועשת. אני באמת חושב שאם הייתה לי עבודה טובה שם ואזרחות, הייתי מוכן לעבור לשם לתקופה מסוימת. ישראל היא סיר לחץ אחד גדול.

אני מרגיש שעכשיו יותר קל לי לכתוב. כלומר, לא אכפת לי מאף אחד, לא אכפת לי מי יקרא, אם יקרא, אכפת לי רק ממה שאני מרגיש ומה שאני רוצה לשתף. זו גם סוג של הקלה, לכתוב ככה.

אני חושב שאני צריך לקבל חוות דעת נוספת מפסיכיאטר אחר ממה שיש לי כרגע. הפסיכיאטר שאני נמצא אצלו, אני מטופל שם הרבה שנים, והוא באמת עזר לי בתקופות מסוימות, אבל אני מרגיש שיש לי בעיה עם הגישה שלו, מכמה סיבות: האחת היא שכל הזמן הוא מוסיף לי כדורים. כל פעם שאני אומר לו שאני מרגיש פחות טוב, הוא מוסיף כדור או משנה כדור. אף פעם לא יורד לעומקם של דברים ואם בכלל צריך. כך יצא מצבים שלקחתי 6 כדורים ביום ואפילו יותר. אני לא רוצה לקחת יותר מדי כדורים, זה גורם לי לא להרגיש וגורם לאפתיות. הסיבה השנייה הוא שהפסיכיאטר הזה יותר מדי "רציונלי". כל דבר הוא מקשר ישר לחומרים כימיים, בעוד שאני סבור שרוב הבעיות שלי נובעות מדברים רגשיים כמו הדחקה. סיבה שלישית היא שאולי צריך לשמוע גם חוות דעת של מומחה אחר.

 אולי בעוד חודש אני אתחיל ללמוד. עוד לא החלטתי. יש לי אפשרות ללכת ללמוד מקצוע כמו היסטוריה / אנתרופולוגיה וכו', אבל העניין שאין בזה ממש פרנסה. אני לא מכיר הרבה אנשים שלמדו היסטוריה ובאמת עובדים בזה. ככה שזה אולי תואר אבל זה לא שימושי. יש המון מקצועות כמו הנדסה ומדעי המחשב שבאמת מתפרנסים מהמקצוע לאחר מכן, העניין הוא שאני פשוט לא אוהב יותר מדי מתמטיקה ומשוואות. ככה שנוצר מצב שאני ממש בדילמה מה לעשות.

זה בגדול מה שרציתי לכתוב. אולי אכתוב שוב בהזדמנות קרובה.

תגובות

  1. כנאמר הדשא ירוק יותר במקומות אחרים. בחו"ל אולי לא מצפצפים מהמכוניות אבל אם אתה נופל ומתעלף ברחוב, אף אחד לא ניגש אליך כי אולי אתה שיכור מסוכן או מסומם. בארה"ב כשהייתי בכנס בלואיזינה, כשעברתי ליד בית (שהיה כמאה מטר מתחנת משטרה), נפתחה דלת מדירהבקומת קרקע והושלכה גופה של אדם לרחוב. כולם ברחוב המשיכ דרכםו כלא רואים... ושלא לדבר שבהרבה מקומות מסוכן להיות יהודי או דובר עברית עם התגברות האנטישמיות והתרבות האוכלוסיה המוסלמית האלימה. וחוץ מזה עם מה שנראה אצלך כהתמכרות להימורים, יתכן שבחיי קבע בחול תפשוט רגל מהר מאוד 🤪.
    גם האמן לי שיש עוד לא מעט מקצועות לימוד שימושיים שניתן להתפרנס מהם, מלבד הנדסה ומדעי המחשב...
    נדמה לי שכבר כתבתי לך על טכנולוגיה חדשה ולא כואבת (עם קישור) במקום תרופות פסיכיאטריות. בכל מקרה תמיד טובה גם חוות דעת שניה.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון, הדשא תמיד נראה ירוק יותר אצל אחרים, ואני גם בטוח שלא הכל ורוד בחו"ל, אבל עדיין, הייתי בלא מעט מדינות, ובכולן היה פחות לחץ מאשר בישראל. זה פשוט נורא.

      היה ממש נעים ונחמד לטייל במדינה הזו שהייתי בה (באירופה). אנשים נחמדים, מחייכים, מנומסים. כיף, רגוע. אולי מרוויחים קצת פחות מבחינה נומינלית אבל עדיין חיים באיכות חיים תרבותית יותר (לטעמי).

      לגבי מקצועות שניתן להתפרנס, תן לי דוגמאות בבקשה.

      אגב, ראיתי את האיש שהמלצתי עליו (פרופ' גרינהאוס), ראיתי שהוא מקבל רק בתל אביב והתחלתי לחפש פרטים אודות הטיפול החדשני שהוא מציע (ייתכן ואתקשר אליו ממש בזמן הקרוב).

      מחק
    2. סיעוד אקדמי (משכורות לא רעות), פיזיותרפיה (מקצוע מבוקש וגם בפרטי, 250-350 שקל לחצי שעה), כימיה ומקצועות מדעי החיים - ביקוש בביוטק (משכורות יפות ובמיוחד כשמתקדמים בהם לעמדות ניהול) , משפטים, כלכלה ומנהל עסקים. ואגב יש הרבה מהנדסים במשרות ציבוריות, במשכורות נמוכות מלבורנטים ויש גם לא מעט אנשי הייטק מפוטרים שמתקשים למצוא מקום עבודה...

      מחק
    3. במשפטים, מנהל עסקים וכלכלה יש היצע גדול מאוד - במיוחד במשפטים. המון עורכי דין לא מוצאים מקום להתמחות בו או שפשוט לא עובדים בתחום.

      כימיה ומדעי החיים זה על אותו סגנון של הנדסה, שזה מתבסס על מתמטיקה ומספרים וכו'. זה יכול להיות קצת מעניין לפעמים בעיקר בתחום של תרופות, וזה דבר שהייתי שוקל (למרות המתמטיקה שקצת מורכב לי איתה).

      מקצועות שהם "מעניינים" כמו היסטוריה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, יכולים להעשיר ממש, וזה גם מה שאני רוצה ללמוד, אבל שוב - כמעט ואין בזה תעסוקה.

      מחק
  2. שמח שוזרת לכתוב, התגעגעתי אליך, באמת. יותר שמח שיצאת לחו"ל, יצאת קצת מאזור הנוחות [ לא הרבה, כי נשארת בין ארבעה קירות בדר"כ], וה-הימור, מעורר בך רגשות ותחושות, סיפוק והנאה.
    שווה שתחליף את הפסיכיאטר שלך, באמת הגיע הזמן. הוא כבר לא עוזר לך, והוא מקובע בתפיסתך באופן מסויים מאוד. אתה יכול להגיד לו, הוא יבין את זה. אל תבקש ממנו המלצה על אחר, כי סביר להניח שימליץ על כאלה שדומים לו.
    מה דעתך לעבור לאשה-מטפלת? זה כבר ישלוף אותך מאיזור הנוחות, דבר שאתה צריך ע"מ לשבור את המעגל בתוכו אתה חי.
    אפשר ללמוד: סיעוד, להיות לבורנט במעבדה - סתם, ישנם לימודי מקצוע רבים שיעוררו בך לדעתי ענין רב, וגם יש עבודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא רואה את עצמי בתור אח או לבורנט או הנדסאי. מדובר במקצועות שמאפשרות משכורת שמחזיקה את הראש מעל המים וזהו (ב8-10 אלף ש"ח קשה מאוד להתקיים ולהחזיק משפחה).

      אני מתכוון ללכת לקבל חוות דעת שנייה מפסיכיאטר אחר. די נמאס לי מהמצב שכל הזמן הכל נשאר אותו דבר וכל פעם שאני אומר שהמצב לא טוב הוא מוסיף או משנה לי כדור. אני לא חושב שיותר כדורים זה מה שיפתור את הבעיות שיש לי. כנראה שעוד השבוע אתחיל לחפש פסיכיאטר אחר לחוות דעת נוספת.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

התלבטויות.

30.