חייב לשנות.

 יש לי נטייה, בעיקר בבלוג הזה, שכשאני מבטיח לעשות משהו - אני לא עושה אותו. הפעם אני מקווה שזה יהיה אחרת.

חזרתי מחו"ל אחרי מספר ימים ששהיתי שם. היו לי המון מחשבות במהלך השהות, אחת מהן היא פשוטה - שאני חייב לטפל בבעיות הנפשיות שיש לי. כלומר, די. הדחייה הזו לא עושה לי טוב. המחשבה של "לחיות עם זה" גם לא עושה לי טוב. במקום מסוים "השלמתי" עם הבעיות הנפשיות. נתתי להן להשתלט על החיים שלי. לגרום לזה שאני לא יכול ליהנות מכלום. ששום דבר ספונטני לא יכול לקרות. אבל זהו. אני צריך להתעשת ולבחור לטפל בהן, ואולי, אולי להתחיל לחיות. כי יש חיים. אני רואה אנשים נהנים, מחייכים, שמחים, ואני תמיד חושב לעצמי למה אני לא? למה אני תמיד ממורמר, מתוסכל, עצוב? למה החיים כאלה רעים אצלי, ואצל אחרים הם טובים?

אני יודע לענות לעצמי על השאלה, והתשובה בעיקרה הבעיות הנפשיות. הן אלה שבגללן הגעתי לאן שהגעתי. לכך שהסתבכתי פעם אחר פעם. גם ההסתבכויות עצמם גרמו להחרפה של הבעיות הנפשיות. כך נוצר מן מעגל כזה שמזין את עצמו - בעיות נפשיות יוצרות תסבוכות, ותסבוכות מחזקות את הבעיות הנפשיות.

לפני 15 שנה, החלטתי באיזשהו מקום שזהו, החיים כבר לא יהיו אותו דבר. ככל הנראה לעולם לא אוכל להיות מאושר. ככה חשבתי. החיים הסתיימו באותו רגע. החלטתי אז שאני רוצה לסיים אותם. לא יודע איך, אבל לסיים אותם. לא רציתי כבר לחיות יותר. אבל מה? יש משפחה. אני לא יכולתי לעשות מעשה שיפגע בהם. אם הייתי מסיים את חיי, זה בוודאי היה גורם להם לצער רב. לכן בחרתי לא לעשות את זה, ויחד עם זאת בחרתי גם "לא לחיות". פשוט להעביר את הזמן עד שאני אמות מזקנה. וזו הייתה הבחירה שלי אז, כי חשבתי שאני כבר לא יוכל להיות מאושר. וזהו, 15 שנה שאני חי ככה. נותן לזמן לעבור רק כי אין ברירה. 

אבל אני מקווה שדי, שאני אתחיל לחזור לחיות כמו שהיה לפני 20 שנה, כשהייתי סבור שיש עתיד, ושאולי אוכל לחיות מאושר. עברו 20 שנה ונהייתי פסימי. מסתכל אחורה רוב הזמן ולא מסתכל קדימה. כאילו העתיד כבר לא משנה.

הרבה פעמים אני מבטיח שאעשה דברים ולא מקיים. הפעם אני מקווה שזה יהיה שונה. אני חייב לשנות את החיים. גם אם המים יהיו קפואים, יכול להיות שאני צריך לקפוץ. לתת לעצמי שוב לחיות, גם אחרי 15 שנה שהייתי כבוי. להיות מאושר אני לא יודע אם אוכל. אבל אולי, אולי אוכל לחיות בלי כל הבעיות הנפשיות שיש לי. שהן, הן ככל הנראה הגורם ל-90% מהצרות שבחיי.

כאמור - מקווה שלא אאכזב את עצמי. הבטחתי שאני אטפל במה שמפריע לי, ושאולי אחזור לחיות.