מחשבות ליליות.

 קודם היה לי התקף חרדה. זה קרה לי מספר פעמים בחודש האחרון, וזה ממש קשה. מחשבה שאני הולך למות, שאני הולך להפסיק לנשום, שיקרה לי משהו. מחשבות על קונספירציה, כולם נגדי. לא יודע להסביר את זה. סוג של מאבד את השפיות.

אז חזרתי לפני יומיים מחו"ל, והבטחתי לעצמי שהפעם אני מטפל בעצמי. הבעיות הנפשיות לא יכולות להימשך עוד. צריך להתחיל לחיות. אבל יש את הכעס מהעבר, 15 שנה שאני סוחב איתי משקעים ולא נותן לעצמי לשחרר. ואז כשאני חושב לשחרר אז אני שואל "15 שנה סחבתי בשביל מה?", וחושב שאני צריך לעשות משהו כדי לסגור מעגל.

אני לפעמים חושב מה היה קורה "אם" לא היה קורה מה שקרה לפני 15 שנה. אני חושב שהחיים שלי היו במסלול אחר לגמרי. לא הייתי בן 34 ורווק בלי חלומות וכמעט בלי שום דבר. אני כמעט בטוח שהייתי בחיים אחרים.

אוף, לא יודע כבר מה לחשוב. אני חושב על העבר יותר מאשר על העתיד. אולי זו הבעיה שלי, בין היתר.

תגובות

  1. יש לי רעיון בשבילך: לך למקום כזה שיוצר טראומות כמו הפגנה ולך רק על המדרכות. אל תנסה לחמוק מהשוטרים, אם יש בדרך שלך שוטרים אל תשנה מסלול. מה שטוב במה שקרה לך זה שלא תהיה לך האשליה ששוטר שפונה אליך הוא חבר שלך.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם ואיך משפיעה עליכם הברברת ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה?

כל כך הרבה זמן.

התלבטויות.