כדורים.

 הייתי אצל הפסיכיאטר היום. הסברתי לו שהמצב שלי ממשיך להיות נוראי, ה-OCD משתלט כמעט כל אספקט בחיי. אני לא מצליח יותר לחשוב בלעדיו. הוא פשוט גומר אותי ואני לא מצליח להרגיש כלום. ואז הפסיכיאטר, כהרגלו, הוסיף לי כדורים. 2 ליתר דיוק, והגדיל את המינון של עוד כדור. כלומר, עכשיו אני לוקח לפחות 5 סוגי כדורים כל יום. זה ממש מפחיד אותי, כי אני לא רוצה להיות אפאתי. כשמסתכלים על אנשים בבתי חולים לבריאות הנפש, הם בדרך כלל נראים אפאתיים. התגובות שלהם נורא איטיות, הם נראים לפעמים כמו מתים מהלכים. אני לא רוצה להיות כזה. בגלל זה אני בדרך כלל מעדיף כמה שפחות כדורים. אבל שוב, הגישה של הפסיכיאטר היא לתת כמה שיותר כדורים, ואני לא יודע אם זה טוב לי. בכלל, הם לא ממש עזרו ל-OCD. אולי קצת. ואני גם לא חושב שהפתרון לזה הוא רק כדורים. יש גם אספקט רגשי שנובע מטראומות שעברתי שעדיין מנהלות אותי. הפסיכיאטר חושב שהכל כימי, אבל אני לא יודע אם זה נכון.

תגובות

  1. בקיצור - שתקת כרגיל, לא אמרת לפסיכיאטר את מה שאתה כותב כאן. איך אתה מצפה שהוא ישנה טיפול אם הוא יודע רק שאתה סובל נורא? אתה מגיע אליו לשעה, על מה אתם משוחחים? איך אתה מעדכן אותו במצבך? איזה שאלות אתה שואל אותו?
    ועם הפסיכולוגית אני מבין שזה אותו הדבר. אתה לא יוזם את השיחה ומוביל את הטיפול לצרכים שלך. אתה מקטר, מילל, מתלונן ומציג עמדה קורבנית. אני קווה שאתה מספיק חכם לא להגיד להם שאתה מחכה שהחיים ייגמרו לך, שנמאס לך מהם, שאין לך עתיד.. ורק בגלל ההורים אתה לא נוקט בפעולה. דיבור כזה יאשפז אותך מידית לאשפוז יום. שווה לך? מה עם העבודה? מה עם האנשים שאתה פוגש?
    אני מצטער שאני תוקפני, אבל אני קורא פוסט אחרי פוסט כמה אתה מסכן, ובשום פוסט אינך נוטל אחריות מינימילית על עצמך. אפילו מטפל/ת חדש הופך לתפקיד של אמא שלך?
    חשבת לרגע שאולי בעצם אתה מפחד משינוי הפוזה שלך, מקורבן לאדם עצמאי, רגיש, בעל אחריות, מקיים יחסים בינאישיים עמוקים, אפילו שוכב עם נשים?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מבין שזה נשמע שאני בגישה קורבנית, אבל באמת שאני לא מצליח אחרת. כלומר, אני ממש במצב שאין לי רצון לחיות. אני לא מרגיש כלום וכל הזמן רק מדחיק.

      המפגש עם הפסיכיאטר לא שעה אלא הרבה פחות (15 דקות לערך) ואמרתי לו שוב שהדברים לא עוזרים, ושוב ושוב הוא חוזר לכדורים וטוען שדברים אחרים לא עוזרים. זה פשוט לא נכון. אפילו כשאני משתף כאן זה טיפה מקל. כדורים לבד זה מסייע לי יותר מדי.

      אני כרגע לא אצל פסיכולוגית אבל מחפש אחת כזו כמו גם לנסות טיפולים אחרים שאולי יכולים לסייע לי.

      שוב - יכול להיות שאני פשוט אוהב להתבוסס בתוך השלולית ולהתקרבן. לא יודע איך להסביר את זה. אני פשוט לא מצליח לצאת מהלופ הזה של התסכול וכל הזמן רק מדחיק ומדחיק.

      מחק
    2. למה אתה לא מחליף פסיכיאטר? אתה חייב ללכת אליו? אין אחרים.ות?

      מחק
    3. החלטתי שאני הולך לחוות דעת שנייה אצל פסיכיאטר אחר. כרגע אני פשוט צריך לחפש אחד כזה.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם ואיך משפיעה עליכם הברברת ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה?

כל כך הרבה זמן.

התלבטויות.