מחשבות ליליות.

 שוב אני מוצא את עצמי כאן בלילה, כותב. אני חושב במידה מסוימת, שלמרות שהכתיבה כאן מקלה עליי, היא גורמת לי נזק בכך שאני לא יוצא לכדי פעולה. זה גורם לי לסמן V על זה שאני משחרר טיפה קיטור אבל מעבר לזה כלום. מה גם שכשאני כותב שאני רוצה לעשות משהו, אז בדרך כלל אני לא עושה אותו.

המצב הנפשי שלי ממשיך להיות גרוע. ה-OCD משתלט כמעט על כל חלקה בנפש שלי. 

החלטתי שאני כרגע לא נוטל את הכדורים הנוספים שהפסיכיאטר רשם לי. אני חושב שעוד כדורים לא יעזרו לי. מה גם שכל פעם הוא מוסיף או משנה כדורים וכלום לא משתנה. כדורים לבד זה לא פתרון. אני צריך CBT או פסיכולוגית או כל טיפול אחר. 

לפעמים אני מקווה שאני לא אצליח להשתחרר מהמצב הנפשי. כאילו אני סוג של נאחז בו כדי להתלונן או כדי לשמר את הכעס שבתוכי. 

מאז הטראומה לפני 15 שנה אני כל הזמן משמר את הכעס הזה כאילו שאני הולך לעשות איתו משהו בהמשך - חשבתי אולי לכתוב ספר או משהו בסגנון על מה שעברתי. ייתכן וזה יעזור.

כרגע ממשיך לא להינות משום רגע בחיים. וגם לא רואה סיבה לאופטימיות.