מחשבות ליליות.

 אני לפעמים חושב שנורא בעייתית העובדה שאנחנו לא בוחרים איזה חיים לחיות. יש מישהו שבוחר לנו איפה נחיה, מי יהיו ההורים שלנו, מה תהיה הסביבה שלנו. אנחנו בוחרים מעט מאוד דברים באופן יחסי. וזה גם לא הוגן. אם אני לא רוצה לחיות בחיים שנגזר עליי לחיות? למי אני פונה? מה אני עושה? לא ברור.

תגובות

  1. הערה מקדימה - אני קורא את הבלוג שלך יחסית אחת לשבוע. כך אני מקבל תמונת רצף מלאה של הקשיים שלך.
    ההורים שלך בחרו להיות ההורים שלך, אף אחד אחר לא בחר עבורם.
    מכלול התכונות הביולוגיות, אירועי החיים, מבנה אישיותי, החברה בה חיים קובעים מסלול די ברור, לא "מישהו" זר ומנוכר.
    המחשבה ש"מישהו" היא מחשבה דתית חרדית טיפוסית.
    כחילוני וכאדם שחושב שאני ה,אלוהים" של עצמי, לא יכול לקבל את סדרת הטענות שלך.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני גם כן על גבול האתאיסטיות, אבל אין קשר. מה שהתכוונתי זה שאני לא בחרתי להיות במקום בו אני נמצא. כפו את זה עליי. אלוהים או מישהו אחר, לא משנה כרגע.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם ואיך משפיעה עליכם הברברת ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה?

כל כך הרבה זמן.

התלבטויות.