מלא בכעס, זעם, שנאה.

 אני חושב שאמרתי בערך 10-15 פעם בבלוג הזה לאחרונה שאני פשוט לא רוצה יותר לחיות את החיים האלה. כלומר, אני חושב שבמידה מסוימת הם הגיעו לקצה. אני לא חושב שאני אי פעם אוכל להיות מאושר באמת.

אם כל זה לא מספיק, עברתי בשנה האחרונה כמה דברים כמו משפט שהתנהל שהיו עוד מסמר בארון התקווה שלי. אני פשוט לא מבין כבר כמה אני יכול לסבול רע בחיים האלה.

מה לעשות? באמת, מה לעשות? אני לא רוצה את החיים האלה, לא רוצה להמשיך. אבל אני לא יכול למות, כי אני לא רוצה לפגוע בהורים שלי. אם יקרה לי משהו אז הם ממש יהיו בצער ואני לא רוצה לעשות את זה. ככה נוצר מצב שאני חי "בלית ברירה", רק כי אין לי משהו אחר לעשות.

הייתי שמח לדעת אם יש אלוהים בעולם הזה, אם אפשר לבוא אליו בטענות, למתוח עליו ביקורת, לומר לו שהעולם שהוא יצר הוא פשוט נוראי. הייתי באמת רוצה לפגוש אותו ולהגיד לו את זה.

תגובות

  1. תגיד - אתה בן יחיד? ממש ממש אין לך חברים?

    השבמחק
    תשובות
    1. יש לי עוד 2 אחים. יש לי קשרים עם אנשים בעבודה אבל אני לא בקשר איתם חוץ מזה. אין לי חברים בכלל.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם ואיך משפיעה עליכם הברברת ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה?

30.

כל כך הרבה זמן.