מחשבות ליליות.

 יש לי הרבה פעמים את המחשבה הזו, שאני כבר ממש על הקצה. 

אני לא יודע אם אני יכול בכלל לשקם את החיים האלה. 15 שנה של סבל ושל הדחקה. איך אפשר לחזור? אני בן 35 עוד מעט, ומגיל 19.5 לא מסוגל להחזיק מחשבה בודדת יותר מ-2 דקות. התקווה נגוזה לי. הטראומות ממלאות אותי. הכל אצלי בראש חושב רק על מה היה לפני 15 שנה ואחרי זה. אני כמעט לא מצליח לחשוב מעבר לזה. 

אני לא רוצה יותר להמשיך. לא. אני רוצה שהכל יסתיים. שהפרגוד יעבור מולי ויגידו לי כבר שההצגה נגמרה. אי אפשר לחיות ככה יותר. בלי צדק, אין משמעות לחיים. נמאס לי מהכל. אין לי חשק אפילו לכתוב מה שאני מרגיש. אף אחד בעולם הזה לא יבין אותי. אני שונא את העולם הזה. שונא אותו ממש.