מחשבות ליליות.
לפעמים אני מרגיש שבא לי להתפוצץ מכעס. אני עדיין חושב על מה שקרה לפני 15 שנה ולא מצליח להשתחרר. לא מצליח. אולי גם לא רוצה.
אני לא אדם אלים ולא משתמש באלימות, אבל אני ממש חושב על לפוצץ במכות את אלה שעשו מה שעשו. אני יודע שזו רק מחשבה ולא אעשה עם זה כלום, אבל זה עדיין אצלי בראש. מבחינתי להרוג מישהו. לא פחות. זה פשוט נורא שאנשים שעושים דברים רעים לאנשים אחרים ממשיכים בחיים שלהם כאילו כלום. איזה מן דבר זה? צריך שיהיה צדק בעולם. מי שיגיד שצדק לא קיים, לא עבר דבר כזה על עצמו. אומנם הדוגמא לא דומה, אבל נניח מישהי עברה אונס, אי אפשר להגיד לה "תמשיכי בחיים". זה פשוט לא עובד ככה. אי אפשר להמשיך.
במקרה שלי הייתי יכול להמשיך ולשכוח מזה אחרי יום, אבל האובססיה הזו הייתה לי עוד מלפני. אמרתי שאם יקרה לי דבר כזה, לא אשתוק. אלחם עד הסוף. והנה, 15 שנה אני שקוע בזה. אולי היה נכון לעזוב את זה ביום למחרת ולהמשיך קדימה.
אני שונא אנשים רעים. שונא. אני יכול להסתדר כמעט עם כל אחד, רק לא אנשים שהם רעים ופוגעים באחרים בלי סיבה.
כל הכתיבה הזו ממש לא עוזרת. סתם אחרי משחרר קיטור אבל חוץ מזה כלום. נמאס לי.
כתבת בפוסט קודם שהנטייה האובדנית שלך קיימת עוד לפני שתי הטראומות הגדולות. מי שעברה אונס עוברת טיפולי שיקום, כולל טיפולי פוסט טראומה. האם אתה מקבל טיפול בפוסט נטראומה או רק כדורים?
השבמחקהדיכאון אצלי התחיל לפני הטראומות, אבל עם הטראומות זה הפך להיות ממש חזק. אני כרגע מקבל רק כדורים ולא נמצא בטיפול חוץ מזה.
מחק