למה הכל כל-כך קשה? למה אני כל-כך סובל? למה יש לי את כל המחשבות האלה?
אני כבר כמעט לא יכול. אני רוצה לפעמים שהכל ייגמר. שההצגה תסתיים, שאני אהיה במקום אחר. אני שונא את העולם הזה, אני לא אוהב את החיים האלה. אני לא אוהב אפילו את עצמי. אני לא אוהב אף אחד. הראש שלי פשוט מלא במחשבות אובססיביות וכל הזמן אני רק חושב על זה.
ה-OCD גומר אותי. גומר לגמרי. אני מרגיש לפעמים שאני נופל כל-כך חזק שאני לא רוצה יותר לקום בכלל. כל הראש שלי סלט שלם. אני לא יכול חשוב על כלום בלי להגיע לטראומה.
למה, למה אני לא יכול לחיות חיים נורמליים כמו כולם? למה אני לא יכול לחייך, להרגיש, לאהוב? למה אני כל הזמן רק סובל בחיים האלה? אני גם מרגיש שאני רע. כל הזמן אני חושב אולי אני אדם לא טוב.
אני לא יכול. באמת, לא יכול. אני רוצה לעבור לעולם אחר. בבקשה. כמו להעביר ערוץ בטלוויזיה ואז אתה במקום אחר - ככה.
אני רוצה עוד מעט להתחיל לכתוב קצת על ה-OCD החולני שאני סובל ממנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה