שינוי בכדורים.

 הפסיכיאטר הוריד לי קצת מהכדורים, ולאחר מכן מתווספים כדורים אחרים.

אני כל-כך מקווה שאני אתחיל להרגיש קצת יותר נורמלי. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כל כך הרבה זמן.

 חזרתי לכתוב אחרי בערך חודש שלא כתבתי. יש כל כך הרבה דברים על הפרק. חזרתי מחו"ל, הימרתי קצת, הרבה, הפסדתי לא מעט כסף, אבל הייתה לי הרגשה ש"הייתי חייב את זה" ושמותר לי. אחרי חצי שנה של מלחמה בלי שטסתי לחו"ל, מותר לי להתפרק עד הסוף ולקבל קצת ריגושים, לכן לא כעסתי על עצמי, אפילו שהפסדתי הרבה. נהניתי, וזה מה שחשוב. אולי הייתי יכול ללכת על סכומים יותר נמוכים, אבל נכון לעכשיו אני לא מתחרט. לא הספקתי לעשות יותר מדי בטיול, וזה חבל. כלומר, טיולים וכאלה לא עשיתי כמעט. הייתי רוב הזמן במלון או בקזינו. אבל עדיין, נהניתי קצת. היה כיף. תענוג להסתובב קצת באירופה ולראות תרבות. בזמן שהייתי שם הייתה לי כל הזמן מחשבה על לעבור לגור בחו"ל. די נמאס לי מישראל. זה ממש סיר לחץ פה, כל הזמן אנשים לחוצים וצועקים ומתנהגים אחד לשני מגעיל. נכון שיהיו כאלה שיגידו שגם בחו"ל זה ככה, אבל יש דברים שזה ממש לא. נסעתי שם הרבה ולא שמעתי כמעט אנשים שמצפצפים ברכב, כשפה בארץ ב-5 דקות אני יכול לספור 4 צפצופי מכוניות. וגם האווירה, לא כל הזמן לחוצה וצפופה וכזאת רועשת. אני באמת חושב שאם הייתה לי עבודה ט...
המשך לקרוא

התלבטויות.

 אולי כדאי, שאנסה לסדר טיפה את הפוסט, כך שיהיה כותרת על כל נושא שכרגע מעסיק אותי. אז אתחיל: * לימודים:  בשנה האחרונה התחזק אצלי רצון ללימודים. לא יודע מה עדיין, אבל ללמוד תואר ראשון. יש לי הרבה התלבטויות בנוגע לזה, כלומר - מתי, אם בכלל, ומה ללמוד. אני אפרט את האפשרויות העיקריות, לפי סדר ריאליות: 1. יש אפשרות אחת וזה ללכת ללמוד תחום של היסטוריה / אנתרופולוגיה / סוציולוגיה וכו', שזה יכול להיות ממש מעניין. הבעיה שאין בזה כסף וכמעט ואין אפשרות ללכת לעבוד בזה, שזה משהו שחשוב לי. אם אני לומד 4 שנים ובסוף צריך להתפרנס ממשהו אחר, זה יכול להרגיש כמו בזבוז זמן. אבל יחד עם זאת, כאמור - זה תחום שאני אוהב יחסית, ואם אני לומד את זה אז ייתכן וארצה ללכת לכיוון לימודי דוקטורט ואז להיות מרצה באוניברסיטה / חוקר / היסטוריון וכו'. 2. עוד אפשרות זה ללכת ללמוד משפטים, שאומנם יש הצפה של המקצוע, אבל זה עדיין מאוד פרקטי. זה מקצוע שאפשר לעבוד בו (אם מספיק טובים). אני לא יודע כל כך אם אני אוהב את זה. כלומר, זה בדרך כלל נושאים מעניינים, אבל אני לא יודע אם בהמשך חיי ארצה להיות עורך דין. 3. אפשרות אחרונה שכ...
המשך לקרוא

מחשבות ליליות.

 אני מרגיש שוב פעם רע. אני לבד לגמרי, אין לי כרגע חבר או מישהו שאני יכול לשתף במה שאני מרגיש, וזה קשה. התרופות ממש משתלטות עליי. אני כמעט ולא מרגיש כלום. המלחמה לא מוסיפה לזה, כשיש אזעקות זה יכול להזכיר שזה עדיין חלק מהמצב. התרופות שהפסיכיאטר נתן לי כנראה לא מתאימות. הן יותר מדי חזקות. הוא כותב שיש לי הפרעה נפשית מסוימת אבל אני לא בטוח שזה נכון. לדעתי עיקר הבעיה אצלי הייתה ועדיין OCD.  זה נראה כאילו העולם קורס לתוך עצמו, אני פשוט מפחד. אם לא הייתה מלחמה אולי מצבי היה יותר טוב. אני לא יודע אם יש אלוהים או אין, אבל אם יש, אני מבקש ממנו שיעזור לי קצת. שלא ייתן לי להיות לבד כל כך במצב הזה. שהמצב הנפשי שלי ישתפר ואוכל לנסות ולחיות חיים נורמליים. אפילו כשאני כותב עכשיו הידיים קצת רועדות לי. נמאס לי כבר מהכל.
המשך לקרוא