מרגיש שאני לא מרגיש כלום.
אחד הדברים שקורים לי ב-14 שנים האחרונות, זה שאני לא מרגיש כלום. כלומר, או שאני מדחיק הכל, או שלא מרגיש. גם רגשות טובים, וגם רגשות שליליים. אני לפעמים חושב שיש לזה קשר לכמות הגדולה של כדורים שאני לוקח. אני חושב שזה ממש מחליש את הרגשות. אבל יש לפעמים רגעים שאני כן מצליח להתרכז ולחשוב על משהו לא טוב. ומה שחשבתי עליו היום זה איזה בן נורא הייתי להורים שלי. כל הזמן עושה בעיות, כל הזמן לא משתף פעולה, גורם להם לעצבות. אם אני אכנס לזה, אני עלול לבכות עכשיו (למרות הכדורים). זו הרגשה נוראית. לפגוע כל כך באנשים שאני אוהב זה דבר שאני לא יכול לחשוב עליו כמעט. מה גם שזה לא מגיע להם, הם נתנו לי כמעט הכל. ועדיין, פגעתי בהם בדרך ההתנהלות שלי. אני לא יודע אם סליחה תעזור, אבל אני ממש רוצה לבקש מהם סליחה. ויותר מזה, הלוואי והייתי יכול להבטיח להם שהעתיד יהיה יותר טוב, אבל לא, אני לא יכול להבטיח דבר כזה.
אז תבקש מהם סליחה. מה הבעיה? אם הם עדיין חיים, וגם אם אתה ב"לא יחסים" אתם, גש אליהם ובקש סליחה על כל דבר רע שעשית. תקשיב בסבלנות לכל מה שיהיה להם להגיד בלי "להגן" להתגונן או לתקוף. אם אינם בין החיים כתוב להם מכתב ובו תפרט כל דבר ותבקש סליחה.
השבמחקאני מבקש מהם סליחה. הם תמיד אומרים שעשיתי שטויות אבל זה בסדר וכו'. אבל תמיד יש לי תחושה שהם לא אומרים את האמת, והם בעצם מחזיקים המון מטענים מהעבר.
מחק