מחשבות ליליות.

 כמו שרשמתי פה פעם, ב-95% מהזמן בערך, יש לי בראש עדיין את השנאה למערכת המשפט הישראלית ולאנשים שהרסו את חיי. כן, וגם למשטרת ישראל. יש פה במדינה שוטרים עבריינים ברישיון. אנשים שחוצים חוק בלי מפריע, ואף אחד לא עושה כלום. לא מחלקה לחקירות שוטרים ולא פרקליטות ולא נציבות לא כלום. אף אחד. הם עושים מה שהם רוצים ובית המשפט מאפשר להם את זה. אני שונא את זה.

זו אחת הסיבות שבזמן האחרון אני פשוט רוצה לעזוב את ישראל. נמאס לי כבר. אין לי פה שום דבר שאני אוהב. לא תרבות, לא אנשים, לא מנטליות, כלום. רק להסתובב פה ברחוב זה סיוט. אנשים מקללים, צועקים, זורקים זבל על הרצפה. הכל פה דפוק. מי בכלל רוצה לחיות במקום כזה? אולי רק מי שחי בסגנון כמו שתיארתי לעיל.

בחיי, הייתי באיטליה במספר מקומות, היה פשוט מדהים. אנשים חיים כמו שצריך. מתורבתים, מנומסים, נעימים. כיף. למה לחיות במקום שמזלזל בחיי אדם ובזכויות אדם כמו ישראל?

גם לפני מספר ימים חזרתי ממדינה במרכז אירופה, כיף. אנשים חיים. לא כל הזמן נלחמים אחד בשני ומחפשים איך לשרוד. 

נמאס לי מזה. ועדיין בסוף אני נשאר פה. אולי בגלל שלא הספקתי להוציא אזרחות זרה כמו שהייתי צריך לפני שנים. אם הייתה לי אפשרות, באמת ייתכן שהייתי קם ועוזב את ישראל.

עכשיו נעבור, לחיים עצמם כמו שאומרים. והם כרגע בישראל.

אני מתלבט ממש אם ללכת ללמוד ומה ללמוד. יש הרבה אפשרויות. אני לא יודע כל כך מה אני רוצה. רק יודע מה אני לא רוצה - מקצוע שההכנסה בו בינונית ואין אפשרות להתקדם בו. אני לא רוצה ללמוד סיעוד ולהרוויח 12,000 ש"ח במקסימום, גם אחרי 15 שנה במקצוע.

יש אפשרויות ללכת ללמוד מדעי המחשב / הנדסה וכו', יש בזה הרבה כסף, אבל הבעיה שזה לא כל כך מעניין. ויש את האפשרות ללמוד היסטוריה שזה מעניין אבל אין בזה כסף. בקיצור, סלט שלם.

אין לי ממש כוח לכתוב יותר. באמת. אני סתם כועס עכשיו ולא רוצה להתמודד עם כלום.