זכרונות.
1. לפני שעה בערך נכנסתי למה שהיה פעם ישרא-בלוג. אני זוכר כל כך את הימים שהייתי כותב שם. הייתי מחכה לפעמים כל היום ללילה רק כדי שאכתוב. זה היה מקום ממש כיף. היה אפשר לשתף אנשים אחרים במה שהרגשתי, וגם להכיר אנשים חדשים. כל כך חבל שזה לא קיים יותר היום.
2. אני שוב ושוב מתלבט ביני לבין עצמי מה ללמוד, ואם בכלל ללמוד. אני כבר לא יודע מה לעשות. כאמור, יש אפשרות ללמוד היסטוריה / אנתרופולוגיה / סוציולוגיה וכו' שזה נורא מעניין, מצד שני אין בזה כמעט תעסוקה לאחר הלימודים. דילמה קשה מאוד.
3. ישנתי בימים האחרונים בין 12 ל-14 שעות ביום. זה פשוט נורא קל, הבריחה. לא להתמודד עם כלום. לא לראות את העולם הזה, ולהיות רק בחלומות.
4. אני צריך לעשות כושר גופני. מספיק לדבר, להתחיל לעשות.
5. החיים האלה דפוקים.
אני למדתי היסטוריה , אבל הייתי במקום אחר, כי כבר היה לי מקצוע , עוד מהצבא (קורס תכנות בממר"מ)
השבמחקאיך היו לימודי היסטוריה עבורך? נהנית מהם? חשוב לי לדעת, כי אני שוקל ללמוד.
מחקסליחה על האיחור בתשובה. אני לא מצליח לקבל מיילים כשכותבים תגובה חדשה.
מחקקודם כל, זה היה ממש מזמן! בסוף שנות התשעים!! וזה היה בחוג בתל אביב. אני הרגשתי שהחוג הזה יותר טוב ורציני משני החוגים האחרים בהם למדתי, החוג לספרות והחוג לפילוסופיה. שלומדים שם יותרף שיש מחשבה מאחורי המבנה של הלימודים. והיו מורים נפלאים שאני זוכר עד היום - אם כי בזמן אמיתי הייתי מתוסכל מהאוניברסיטה, ציפיתי שאעריץ את המרצים, ואת רובם לא הערכתי ולא אהבתי . התלמידים עצמם נראו לי אבודים . בסופו של דבר, סיימתי בהצטיינות יתרה לפני כ 25 שנה, והיום אין לי אפילו תואר שני. אני חושב על זה הרבה, למה זה קרה.
אה, שכחתי לכתוב , געגועים לישראבלוג יש לי הרבה ותמיד... אולי מרוב שזה רגיל אצלי, הגעגועים לישראבלוג, שכחתי להגיב לזה
השבמחקאני למדתי ספרות ופילוסופיה. התפרנסתי מצויין מלימודיי.
השבמחקברצינות? תוכל להרחיב? זה ממש יעזור לי.
מחקהפכתי למורה לספרות. בהתחלה היה קשה, גם כלכלית, כי הילדים היו ממש קטנים, אך משלב מסוים הדברים הסתדרו.
מחק