עוד לילה.

 זה כבר ממש מצחיק, או עצוב, כבר לא יודע מה. שוב פעם אני מגיע לבלוג כאן כדי לפרוק את מה שאני מרגיש, אחרי עוד יום שעובר שלא היה בו כלום. 

אין לי כל כך רצון לעשות שינוי. אין לי רצון לעשות משהו חדש. יש לי רצון רק ללכת לישון ולהתעורר כמה שיותר מאוחר ואז אחרי זה להמשיך לישון. לחיות בשביל למות. זהו.

אני חושב שאולי הכדורים משנים קצת דברים פה ושם, ואולי, אולי אני אוכל לראות את האור בקצה המנהרה, אם בכלל יכול להיות כזה.