כל מיני מחשבות.
כאמור, חזרתי לפני מספר ימים מחו"ל. היה ממש נחמד. היו לי הרבה מחשבות שאין לי אותם כשאני בארץ. אחת המסקנות הייתה שזהו, אני חייב לטפל בבעיות הנפשיות שלי. לא רק שהן מנהלות אותי, הן פשוט השתלטו על החיים שלי. כלומר, 99.9% מהזמן הן חלק ממני. כל הזמן חישובים, מספרים, סיבוכים ומיליון דברים. אי אפשר בכלל לחיות. זה כמו סרטן שמתפשט, בהתחלה זה היה רק בזמנים מסוימים והיה מצומצם, עכשיו זה כבר ממש השתלט על כל הלך הרוח.
אני חושב שאני אחליף את הפסיכיאטר שלי. אומנם נדמה שיש לו כוונות טובות, אבל הוא כל כך מקובע שזה פשוט לא יאומן. מבחינתו עצם זה שאני מתפקד, אומר שהכל בסדר. לא. זה לא בסדר. כי יכול להיות מצב שאני הולך לעבודה ועושה דברים אבל עדיין מרגיש רע. וכן, אני מרגיש די רע כי כל הזמן אני עם מחשבות טורדניות שלא מפסיקות. ואני כבר בערך 8 שנים אצל הפסיכיאטר הזה וכל מה שהוא עושה זה רק להחליף כדורים. הוא גם הרבה פעמים שוגה באבחנות שלו. הוא טוען שההפרעות אצלי נובעות בגלל דברים כימיים, ואני מסביר לו שוב ושוב שזה לא בהכרח קשור. הבעיות שלי נובעות מטראומות מהעבר. זה דבר שאני די בטוח בו. זה קודם התחיל מבחוץ ורק אז המצב בפנים הפך להיות גרוע.
העניין הוא שלהחליף פסיכיאטר אחרי 8 שנים זה לא פשוט. אני גם לא יודע אם הפסיכיאטר הבא יהיה טוב, וגם קשה לי לסמוך על אנשים. לכן יש איזשהו סטטוס-קוו כזה של לא-טוב ולא-רע שהתרגלתי אליו. אני לא יודע לאן אני אלך אם זה יהיה פסיכיאטר אחר. אולי הוא יהיה גרוע? אולי הוא לא יקשיב לי? אולי התרופות החדשות רק יגרמו לי להרגיש רע יותר? כי כן, יש לי מה להפסיד. אני אומנם מרגיש רע עכשיו אבל יודע שאני יכול להרגיש רע הרבה יותר. אני בטוח בזה. היו לי התקפי חרדה לאחרונה שהוכיחו לי לגמרי שהרע שאני מרגיש עכשיו זה סוג של פריבילגיה. גם המצבים בהם אני לא משתף פעולה עם המחשבות הטורדניות גורמים לי להרגיש שאני רוצה לחזור אחורה ולפחות לא להיות במחשבה שהכל הולך לקרוס.
אחת הבעיות OCD שיש לי זו בעיה של מספרים. כל הזמן אני סופר דברים, כמו מילים, אותיות, וכו'. יש מספרים שיש להם משמעות רעה ויש מספרים עם משמעות סבירה. ואני צריך כל הזמן להיות במספר טוב. ככה למשל, אם אני רוצה מוצר בסופרמרקט והמחיר שלו הוא מספר לא טוב, אז אני מעדיף לקנות מוצר אחר שהמחיר שלו הוא מספר טוב. זה נשמע פשוט, אבל זו ממש מחלה. זה כל הזמן מנהל אותי ואני פשוט כבר מותש מכל המחשבות האלה.
גם מילים ואותיות אני כל הזמן סופר. כל הזמן. אם יש צירוף של מספר אותיות רע, אני פשוט צריך למצוא מילה אחרת כדי לבטל את המחשבה השלילית הזאת.
ויש עוד דבר הכי קשה, שזה כל הזמן לחשוב דברים טובים על קבוצה מסוימת. לא אכנס כרגע לאיזו, אבל נניח לחשוב כל הזמן דברים טובים על זברות. כל הזמן. הזברות נהדרים, הזברות מדהימים, הזברות טובים. אני נותן סתם דוגמא ולא מה שזה באמת. אבל כל הזמן לחשוב דברים טובים. ומה קורה שכל הזמן מנסים לחשוב דברים טובים? חושבים גם דברים רעים. ואז זה "מעניש" אותי וגורם לי כל הזמן לחשוב שהכל הולך להיות רע.
בקיצור, יש לי מיליון ואחת בעיות, שאני חושב כרגע שיותר טוב עבורי לחפש פסיכיאטר אחר. לא יודע מאיפה להתחיל, כי אין לי כל כך המלצות על פסיכיאטרים, אבל אני מקווה שאני אמצא אחד טוב.
אולי במקום לחפש להחליף פסיכיאטר, תשקול לנסות לשלב טיפול פסיכולוגי או התנהגותי? הרי העניין הכימי הוא רק חלק מהפאזל. צריך לשלב את זה עם משהו נוסף.
השבמחקבדיוק לפני יומיים התחלתי שוב לחפש פסיכולוגית. אני עדיין בשלבי חיפוש, היות ומסתבר שקשה למצוא כזו שפנויה ועובדת עם קופת החולים שלי.
מחקאבל יחד עם זאת, אני חושב להחליף את הפסיכיאטר כי השיטה של לשנות כדורים ולהוסיף כדורים פשוט לא הוכיחה את עצמה. אני בסה"כ במצב סביר, אבל לא מאושר וכמעט לא מרגיש כלום.
בדיוק כך.
מחקמעניין - בחו"ל לא ספרת? אני חושש שספירת מלאי ה"צרות" שלך עוזר לך לא לנהל את המחלה שלך! תראה, אתה חי עם הוריך, אתה עובד ומרוויח יפה, אינך מאושפז. אעתה בודד כי אינך מצליח ליצור קשר עם נשים [אין לי מושג אם אתה "בתול"]. אתה לא מברר כלום עם הפסיכיאטר שלך , אתה לא שואל אותו את השאלות שאתה מעלה כאן, וחבל, כי פסיכיאטר בסופו של דבר, כל מטפל, איננו אצטבה בסופר שממנה לוקחים "תרופות", "טיפולים". ללא דיאלוג אמיתי בו אתה מביע את עצמך, שואל שאלות - הכל יישאר כמו שהיה.
השבמחק