מחשבות ליליות.

1. קורה לי בזמן האחרון, וגם בימים האחרונים, שאני בוכה קצת. אני מתחיל לחשוב על משהו ואז יורדות לי דמעות. זה אולי יישמע מוזר - אבל זה ממש טוב מבחינתי. אני רוצה להיות מחובר לרגשות שלי יותר. עד עכשיו הייתי מדחיק או פשוט לא בוכה. 

2. ה-OCD ממש משתולל אצלי חזק. זה כבר שולט לי על סדר היום, כבר שנים. וזה כנראה מתעצם נוכח העובדה שאני מדחיק המון ממה שקרה לפני 15 שנה. 

3. מה שעברתי אז, זה גיהנום עלי אדמות. מעצר, אלימות, מעצר בית, משפט, הכל נורא קשה. ולא זה מה שקשה, אלא תחושת חוסר הצדק. כשישבתי במעצר בית, כל יום חיכיתי לזה שאני אוכל לצאת עם האמת ולומר אותה. וזה לא קרה. בית המשפט הרשיע אותי במשהו שלא עשיתי. כך יצא שגם סבלתי מאלימות וגם הייתי במעצר בית וגם אחרי זה עוד הורשעתי. זה נורא. תחושת חוסר הצדק ממלאת אותי עד עכשיו. אני לא מצליח להשתחרר מזה, או אולי גם לא רוצה. 

4. לפני מספר חודשים עברתי הליך משפטי מסוים, שוב, מלא חוסר צדק. אדם מסוים תבע אותי וזכה. חויבתי לשלם הרבה מאוד כסף. זה ממש מעצבן חוסר הצדק הזה. יש לי תחושה שאני ממש שונא את מערכת המשפט בארץ. היא נוראית לדעתי, יש בה הרבה עוולות. העניין הוא שאין לי ברירה כי זו מערכת המשפט היחידה שיש לי. אין אפשרות להגיש תביעות במערכת נפרדת. אני מקווה שבהליכים הבאים אם יהיו, המצב יהיה יותר טוב.

5. אני לפעמים חושב שאני רוצה זוגיות, אבל אני מרגיש שלאור מה שעברתי אני לא בטוח שאוכל להתמודד עם זה. 

כתבתי נורא מבולבל. הכל נורא קשה.