מחשבות.
בימים האחרונים אני ממש נע בין פסימיות לאופטימיות כל הזמן.
אני גר בבית של ההורים, כך שזה חוסך לי המון הוצאות והמון טרחה כמו כביסה וכו' שההורים עושים בשבילי. יש בזה המון יתרונות, אבל ההרגשה של "לגור עם ההורים" בגיל 30 ומשהו, זה קשה.
יש לי המון הוצאות שאני צריך ואצטרך להוציא בזמן הקרוב. הרוב קשור למשפטים שאני מנהל.
אני רוצה לדבר על רגשות, אבל לא מצליח. אני מסוגל לדבר רק על דברים שמעל לפני השטח. אני בכלל לא מחובר לרגשות שלי. אולי בגלל שאני כל הזמן מדחיק ומדחיק. אני פשוט לא יודע אם אני אוכל לחיות בלי שכבות ההגנה בחיים האלה.
אני רוצה לסיים אופטימי, אבל אני די פסימי, כרגיל. לא יודע כבר אם החיים האלה יהיו טובים.
אז כתוב כאן על הרגשות שלך. אני קורא קבוע, מגיב. נכון שאינני קורא מדי יום, אלא פעם בשבוע-שבועיים, אבל יש לנו קשר של אימייל, ובהחלט אתה יכול לכתוב לי שם. אם תרצה, למשל שרק אקשיב ולא אגיב, תוכל בהחלט באימייל לפתוח ולומר - אריק, זה רק להקשבה.
השבמחק