תסכול לילי.

הרבה פעמים אני קורא לפוסטים בשם פשוט של "מחשבות ליליות" כי זה מסמל מה שזה בעצם. הפעם כתבתי תסכול לילי, כי אני מרגיש שזה יותר מתאים.

אני מרגיש שוב פעם תסכול מאוד גדול. בחיי עברתי 2 משפטים פליליים נגדי. בשניהם לא עשיתי שום דבר רע והאשימו אותי סתם. במקרה השני, לצערי, הכל צולם ותועד, ומי שמסתכל בעין לא מקצועית יכול לחשוב שכן עברתי עבירה. וזה נורא קשה. יש לי המון פחדים שמישהו ידליף את זה וזה ייצא החוצה, מה גם שזה עלול לקרות במצב שבו אני אצליח או ארצה לעשות משהו. ואז זה יפגע בי נורא. אני מפחד מזה לילות שלמים, כל הזמן אומר "מה אם מישהו ידליף?" - במצב כזה, החיים שלי יהרסו לגמרי.

אני חושב על זה שאני הייתי נאיבי כל כך באופן שפעלתי. זה ממש מכעיס אותי לדעת שניצלו את הנאיביות שלי כדי לפגוע בי.

הפחדים האלה ממש מנהלים אותי. האירוע הראשון שקרה לפני 15 שנה הותיר בי ממש טראומות. אלימות משטרתית נוראית, שלאחר מכן הפכה לסיוט עם זה שהאשימו אותי שאני תקפתי אותם. פשוט שקרנים. משטרת ישראל זה גוף שיש לי המון ביקורת על הדרך בו הוא מתנהל. 

באירוע הראשון, שוטר הכניס לי אגרופים או אגרוף אחד (לא זוכר, כי כנראה איבדתי את ההכרה למספר שניות) לתוך הפרצוף. אחר כך טען שאני תקפתי אותו. פשוט הזוי לגמרי. אין פה שום מקום לאמת או לראיות. אחר כך העניין התגלגל והפך להיות גדול יותר, ואז אני הייתי במעצר בית ונרקבתי שם והנפש שלי נשרטה לגמרי. אני עד היום לא חושב שהתאוששתי מזה ממש. 

אני חושב שאני בסוג של פוסט טראומה. אני עדיין לא הצלחתי לעבד את הרגשות האלה ולתת להם לרדת ממני. אני כל הזמן משמר אותם, אולי כי אני חושב שאני אנקום ביום מן הימים או שאני אוציא את זה החוצה. 

זה בינתיים לסוגיה הזו. עכשיו יש לי סוג של התקף OCD, כזה שתוקף אותי מדי פעם. אני מרגיש שאני מבולבל ולא מצליח לחשוב באופן רציונלי. זה התקף ממש קשה שאני לא מצליח לפעמים לשלוט בו.

זה יישמע קצת מוזר, אבל בימים האחרונים התחלתי פתאום להרגיש חיבור עם אלוהים שוב. לא יודע אם רשמתי את זה, אבל עד לפני בערך 16-17 שנה הייתי מאמין באלוהים, עד שהפכתי להיות אגנוסטי על גבול האתאיסט. אני חושב שחלק גדול מהסבל שלי נובע בגלל זה. מהעובדה שהפסקתי להאמין. אני ממש מקנא באנשים מאמינים. יש להם תמיד סיבות למה דברים קורים. יש להם סוג של "הדרכה" על הדרך בה צריך לחיות את החיים. זה ממש מקל ועוזר לחיות ככה.

והנה, לפני מספר ימים, התחלתי שוב לחשוב שאולי יש אלוהים. אולי הוא מקשיב. חשבתי גם שזה לא הגיוני שאין. כלומר, איך נברא העולם אם לא ככה? הרי מישהו היה צריך ליצור אותו ולנהל אותו. 

ואולי, אולי אם יש אלוהים, אפנה אליו שוב בבקשה - תנסה קצת להקל עליי.