מחשבות ליליות.
היום איכשהו עבר לי די בסדר. הרגשתי קצת יותר "ביטחון" מאשר בדרך כלל. אולי זה בגלל הפוסט של אתמול, שבו שחררתי קצת קיטור.
אני לרוב לא אוהב לכתוב על הרגשות האמיתיים שלי. תמיד אני מפחד שמישהו ינצל את זה ויפגע בי. יכול להיות שזו סתם מחשבת שווא, אבל נכוויתי כל כך בעבר שייתכן וזה גם משם. לפעמים אני חושב שאם אני שם מסכה, אז מי שאוהב אותי לא אוהב אותי באמת. הוא אוהב את המסכה, נכון? זו המחשבה. אני הרבה פעמים שם מסכות כדי לשרוד, יש בזה דברים טובים ודברים פחות טובים. אני מצליח לשרוד ככה יותר מבחינה חברתית, בשיחות או בקומוניקציה עם אנשים אחרים. גם בדרך כלל הדיבור שלי הוא מאוד מהיר ומתרגש ואני מנסה להצניע את זה. להיות יותר מחושב, רציונלי, להישמע בטוח בעצמי. וזה גורם לרוב לאנשים להקשיב לי ולא להטיל ספק במה שאני אומר. כשהייתי מדבר מהר ומתרגש אז אנשים יותר נוטים לראות בזה חולשה. לכן אני מתלבט לפעמים אם לדבר כמו שאני רגיל או לאמץ דיבור חדש. ושוב, גם כאן עולה השאלה - מה אני בעצם? אני זה או זה? ובכלל, אולי אני יכול להיות גם עצמי וגם לדבר ככה בצורה איטית ורציונלית? אולי.
המחשבה הזו על מסכות זה משהו שמעסיק אותי הרבה מאוד שנים. המסכות האלה מגנות עליי, במידה מסוימת. אני לפעמים חושב שאנשים ינסו לפגוע בי אם אהיה בלעדיהן. אבל שוב, יכול להיות שאני טועה ומגזים.
אבל זה הבלוג שלך. אתה יכול לחסום, למחוק כל מי שמגיב רע. זה היתרון בפינה הזו שלך. יתרה מכך, האם אתה מאמין שמישהו יתאמץ לקרוא פוסט שלך ע"מ לפגוע בך?
השבמחקומדוע שאנשים ירצו לפגוע בך?
מסכה טובה כשהיא בשליטה שלך, ולא הופכת תחליף ל"אמיתי". אין בכלל רגע להיעזר בה ע"מ למזער פגיעות, אבל אם היא גורמת לך לאטימות רגשית, מונעת ממך יצירת קשרים בינאישיים.. שלח אותה לדרכה.
אני התכוונתי לדעתי פחות לבלוג פה אלא בחוץ, לזה שאני לא מדבר על הרגשות האמיתיים שלי כי אני מפחד שינצלו את זה ויפגעו בי. נכוויתי בעבר. המסכה זו אופציה פחות רצויה מבחינתי, אבל זו הדרך היחידה בה אני מצליח לעבור את היום בלי לפחד שיפגעו בי.
מחק