קשיים.

מאז אותם אירועים שעברתי, די איבדתי את התשוקה לחיים. פתאום כבר אין משהו לחכות אליו, לשאוף אליו, כלום. אין רצון בכלל להמשיך קדימה. הכל נעשה רק מתוך אילוץ, מתוך חוסר ברירה.

הגעתי למשבר הזה כתוצאה מאיבוד של אמונה באנשים. בית משפט, מרשיע אותי במשהו שלא עשיתי. לא רק שלא עשיתי, אלא שאני הייתי הקורבן בסיפור. ואני רק מתמלא זעם, ועם השנים זה לא נהיה קל יותר, זה נהיה גרוע יותר. אני מתמלא בכעס שוב ושוב. והיה פסיכולוג שאמר לי שאני מעניש רק את עצמי. זה עוד יותר מעצבן וגורם לי לרצות לעשות משהו. לפגוע במי שעשה לי את מה שעשה. לעשות צדק. למה רשע וטוב לו? מי שפוגע באנשים צריך לשלם על זה מחיר.

אני לא רוצה יותר להמשיך, וזו הבעיה שלי. לכן אין לי יותר מוטיבציה לכלום. אין. פשוט רוצה שהצדק ייעשה כבר.