OCD.

זה כבר ממש מגיע לרמות של סבל בל יתואר. ה-OCD הזה פשוט גומר אותי. אני לא יכול לקבל החלטות, לעשות פעולות או אפילו לקרוא בלי שה-OCD הזה משתלט עליי.

אם ה-OCD אומר למשל שאסור לי לעשות משהו, אז אסור. אסור גם להתווכח איתו. אצלי זה בא לידי ביטוי במספרים. יש מספרים רעים ומספרים חיוביים. אם למשל יש 2 מילים שמספר האותיות שבהן שלילי, אז אני צריך למצוא זוג מילים אחרות. ככה זה. כל יום, כל היום, כל הזמן. בלתי נסבל.

אני צריך לקבל החלטה מאוד משמעותית בנוגע למשפט שאני צריך לנהל, ואני לא יכול לקבל את ההחלטה. למה? כי ה-OCD החליט שעל דבר מסוים שאני צריך לבחור, יש סוג של איסור. אם אני אעשה את זה, הכל יראה שחור, גרוע, חסר תוכלת. ככה. ואז אני בעצם צריך לבחור באופציה אחרת, או לשכנע את עצמי שהאופציה האחרת יותר טובה. הכל בגלל שהמחלה הזו מחליטה על משהו מסוים.

נמאס לי, פשוט נמאס. לא מצליח יותר למצוא תכלית להתנהלות שלי ביום יום.