רגשות אשם.
אני חושב כמה סבל גרמתי לאימא שלי, ואני לא מסוגל לחשוב על זה יותר משנייה, כי זה פשוט כואב לי. הייתי בן נורא. כל הזמן רק גרמתי לאימא שלי דאגות. אוף, זה נורא לחשוב על זה.
האם ואיך משפיעה עליכם הברברת ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה?
אחד ממגיביי יידע אותי על מדור "הנושא החם" של קהילת פרפרים. אז אני נענה לאתגר. כאמור, השאלה היא איך משפיעה ה"ברברת" ברשתות החברתיות ובתשדירי הטלוויזיה. אצלי זה ממש מורכב. מצד אחד יש לי המון מה לכתוב על המצב הביטחוני-פוליטי-חברתי שקיים כיום בארץ, מצד שני אני סוג של גוזר על עצמי שתיקה. אני חושב שזה כרגע לא הזמן להביע עמדות לכאן ולכאן, בוודאי כשיש שבויים ומשפחות שלהם שממתינים להם בקוצר רוח. כך יצא שלמרות שאני ביום-יום קורא המון ברשתות החברתיות וכותב מדי פעם, בתקופה האחרונה לא רשמתי בכלל. אפילו לא תגובה אחת בכל 28 הימים האחרונים. זה קצת קשה, היות והחברה היחידה שלי נמצאת ברשתות החברתיות. אין לי כמעט חברים ואני לא יוצא לבלות, ובעבודה אני לא מייצר קשרים היות ואני פרילנסר, כך יוצא מצב שנשארתי כמעט ללא חברה וללא יכולת לשתף. במיוחד במצב כזה שאני מאוד חרדתי. ב-24 שעות החרדות שלי ממש קשות ואני לא מצליח לצאת מזה. וכאמור - אין עם מי לשתף, שזה הכי קשה. אצלי בבית הטלוויזיה כל הזמן דולקת. אבא שלי צופה בחדשות בלי הפסקה. לא אגזים ואומר ש-18 שעות מתוך 24 שעות הטלוויזיה מכוונת על החדש...
אמא חיה? תדבר אתה על זה. זה חלק מתהליך ה ריפוי שלך. תבקש ממנה לדבר אתך רק אמת.
השבמחקכן, היא חיה. ואני באמת חושב שאצטרך לדבר איתה על זה. למרות שזה לא פשוט.
מחק