להתמודד

 יש לי בזמן האחרון הרבה התקפי חרדה באמצע הלילה. זה ממש נורא. אני מתחיל לפחד שאני אשתגע, שיפטרו אותי, שיעצרו אותי, לא יודע כבר מה. מיליון ואחד דברים. הראש שלי ממש משתגע מזה. אני צריך להתחיל לחפש מטפלים ב-OCD, או בהפרעות הנפשיות האחרות שיש לי. הן ממש משפיעות עליי בכל אספקט בחיים.  בכלל, הקושי הזה עכשיו, ההתקף חרדה הזה, ממש משגע אותי.

כפי שהיה באחד הפוסטים הקודמים, אני חושב שכדאי שאסדר לפי נושאים את החלקים של הפוסט, של הדברים שמשפיעים עליי היום. * תביעה נגדי: אדם מסוים תבע אותי, וזכה בסכום כסף גדול. אני ממש מבואס מזה. כלומר, ציפיתי שהוא לא יזכה, או שגם אם יזכה הוא יקבל סכום קטן. הוא קיבל סכום גדול ואני ככל הנראה אאלץ לשלם אותו. אפילו כשזה בתשלומים זה עדיין נורא קשה עבורי להיפרד מהכסף הזה, אותו הרווחתי בעמל כפיי. * הליכים משפטיים שאני מנהל: יש 3 הליכים משפטיים שאני צריך לפתוח בנושאים שונים. אני דוחה את זה כבר הרבה זמן. למעט אחד, את ה-2 האחרים עוד לא התחלתי עדיין. אני צריך להתחיל בהם ולצפות שהתוצאה תהיה טובה. * מצב נפשי: השבוע יצרתי קשר עם מטפל ב-OCD, הוא אמר שיחזור אליי ולא חזר. צריך לנסות שוב פעם וגם לבדוק עוד מקומות בהם מטפלים ב-OCD. אני צריך למצוא מטפל טוב בעניין הזה. הקטע הוא שהרבה פעמים דורשים הרבה כסף. באחד המקומות דרשו 400 ש"ח עבור טיפול של שעה, ובהנחה שצריך מספר טיפולים, הרי שזה יכול להגיע ל-1,600 ש"ח לחודש. לא שאין לי, אבל אני לא רוצה להוציא סכום כזה גדול על טיפול. הגעתי למסקנה מסוימת שלהיות *רק* ב...

 רק לאחרונה, התחלתי די "לקבל" את זה שיש לי הפרעות נפשיות של ממש. כלומר, אני לוקח כבר שנים כמויות של כדורים, אבל עדיין תמיד אני מכניס לעצמי לראש שזה "סתם". שאין לזה משמעות, שהפסיכיאטר סתם רושם לי אותם. שאין לי שום בעיה ושהכל בסדר ושזה יעבור. אז זהו, שכנראה אני משכנע את עצמי כדי לעשות WISHFUL THINKING ושזה ייעלם מעצמו. אז זהו, שעד עכשיו זה פשוט לא נעלם. ההיפך הוא הנכון. אחת הבעיות מהן אני סובל זה OCD חזק מאוד. הוא משפיע עליי כמעט בכל רגע. אפילו עכשיו, כשאני כותב. זו הפרעה ממש קשה, כי היא משפיעה על כל אספקט ואספקט בחיים. אחד הדברים שמאוד מפריעים לי, הוא מימד הבושה. זה שאני מתבייש ממש להגיד ממה אני סובל, כי אני חושב שאנשים יצחקו עליי או שיחשבו שאני מוזר. יש לי בעיה מאוד רצינית, למשל, עם מחשבות על אנשים מסוימים, שאני לא רוצה לנקוב פה כי אנשים ממש יצחקו. אבל נניח, שאני חושב על נורבגים. כל הזמן, כל הזמן, אני צריך לחשוב מחשבות חיוביות על נורבגים. לא משנה מה. צריך לחשוב עליהם מחשבות חיוביות. אם חשבתי משהו רע על נורבגים ובאותו רגע קיבלתי הצעת עבודה? צריך לדחות אותה. כי אם אני...

 אולי כדאי, שאנסה לסדר טיפה את הפוסט, כך שיהיה כותרת על כל נושא שכרגע מעסיק אותי. אז אתחיל: * לימודים:  בשנה האחרונה התחזק אצלי רצון ללימודים. לא יודע מה עדיין, אבל ללמוד תואר ראשון. יש לי הרבה התלבטויות בנוגע לזה, כלומר - מתי, אם בכלל, ומה ללמוד. אני אפרט את האפשרויות העיקריות, לפי סדר ריאליות: 1. יש אפשרות אחת וזה ללכת ללמוד תחום של היסטוריה / אנתרופולוגיה / סוציולוגיה וכו', שזה יכול להיות ממש מעניין. הבעיה שאין בזה כסף וכמעט ואין אפשרות ללכת לעבוד בזה, שזה משהו שחשוב לי. אם אני לומד 4 שנים ובסוף צריך להתפרנס ממשהו אחר, זה יכול להרגיש כמו בזבוז זמן. אבל יחד עם זאת, כאמור - זה תחום שאני אוהב יחסית, ואם אני לומד את זה אז ייתכן וארצה ללכת לכיוון לימודי דוקטורט ואז להיות מרצה באוניברסיטה / חוקר / היסטוריון וכו'. 2. עוד אפשרות זה ללכת ללמוד משפטים, שאומנם יש הצפה של המקצוע, אבל זה עדיין מאוד פרקטי. זה מקצוע שאפשר לעבוד בו (אם מספיק טובים). אני לא יודע כל כך אם אני אוהב את זה. כלומר, זה בדרך כלל נושאים מעניינים, אבל אני לא יודע אם בהמשך חיי ארצה להיות עורך דין. 3. אפשרות אחרונה שכ...

 מאז אתמול, שנודע לי על פסק הדין, התחלתי להרגיש ממש רע. פסק הדין קובע שאני צריך לשלם סכום גבוה מאוד. ואני כועס נורא, כי זה לא צודק. אני לא עשיתי מה שטענו שעשיתי. בית המשפט התעלם לחלוטין מכל מה שאמרתי וקיבל את טענות הצד שכנגד די במלואן. בהתחלה, אתמול בערב, הייתי יחסית סביר, אבל עכשיו מתחילות לעלות לי כל מיני תחושות של קונספירציות ופרנויות. אני לא יודע מה לעשות, כי אני רוצה לשמור על שפיות. אני לפעמים מפחד שאאבד אותה. אני מרגיש לפעמים כאילו כל העולם נגדי באיזו מלחמה קונספירטיבית. אני לא יודע מה לעשות. אני ממש לא רוצה לאבד את השפיות. 

 היום נודע לי שהפסדתי בהליך משפטי מסוים שניהלו כנגדי. אני צריך לשלם סכום כסף די נכבד. זה ממש מכעיס. זו פרשה שאני משוכנע שאני הייתי בה בסדר לכל אורך הדרך, ועדיין אני זה שצריך לשלם.  אני די שונא את מערכת המשפט בארץ. יש בה כל כך הרבה בעיות שאני לא יודע מאיפה להתחיל. היא אמורה להגן על החלשים, ובפועל היא מגנה על החזקים. זה מצב מעוות. אבל ניחא, אולי בהזדמנות אחרת אכתוב על זה. דווקא בזמן האחרון הרגשתי איזה שיפור קל בהרגשה. הרגשתי שיש איזה מקום שאוכל לשפר את המצב הנפשי שלי.  לא יודע כבר מה יהיה. לא תמיד יש לי כוח להמשיך קדימה.

 ה-OCD פשוט הורג אותי. זה חוזר כל הזמן עוד ועוד. כל הזמן מחשבות -> להדחיק, מחשבות, להדחיק, מחשבות, להדחיק, 1000 פעם. לחזור על אותם דברים 30 פעם כדי שזה יהיה בסדר כי אחרת זה מזל רע ויקרה משהו רע. די. אני שונא את זה. הלוואי והייתי יכול לחיות רגיל בלי כל הבעיות האלה וכל הכדורים האלה. אי אפשר לחיות ככה. בלי ספונטיות ובלי שום דבר, כל משהו שצריך לעשות צריך לחשוב עליו 200 פעם לפני. זה כל כך מתיש.

 אני חושב שמה שמניע אותי הכי הרבה, זה פחדים וחששות. אני כל הזמן פוחד שיקרה "משהו". זה התחיל להיות אצלי ממש אובססיבי. אני חושב על משהו וישר צריך לחשוב על משהו אחר שיבטל אותו. אני לא מסוגל אפילו לחשוב על דברים כי אם אני חושב על משהו רע אז ישר אני מאשים את עצמי. הפחד הכי גדול שלי זה להרגיש. אני חושב שאני עושה הרבה דברים רק כדי לא להרגיש כלום. להיות מאחורי מסכה כל הזמן. מאחורי מגן מסוים. אני לא רוצה להרגיש. ממש לא. כי אני יודע שאם אני ארגיש אז 99% מהרגשות יהיו רעים. אולי בגלל זה אני כל הזמן מנסה להדחיק ולהדחיק, לא לחשוב על כלום, לא לתת לעצמי להיות אמיתי אפילו לרגע. תמיד עם מסכה. יכול להיות שהכדורים עושים את שלהם, לא יודע. אבל יש לי גם סיבה טובה לקחת תמיד רגל אחורה, וזה כי אני יודע שמה שעברתי והדרך שפגעתי בהורים שלי, אני לא יודע אם אוכל לעבור דבר כזה שוב. אני יכול לפגוע בי, אבל אני לא רוצה לפגוע בהם. ומדברים שאני עושה אני יכול לפגוע גם בהם, וכמו שאמרתי - הפגיעות שפגעתי בהם בעבר היו מאוד מאוד קשות, שאני לא יודע אם אוכל לעבור אותן שוב.